סלע ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפני בקשתם של התובעים לתקן טעות סופר בפסק דיני מיום 19.9.10.

התיקון המבוקש מתייחס לסעיף 32 לפסה"ד בו נאמר "התובעים כאמור ויתרו על חקירתה של המצהירה ועל קיומו של הליך הוכחות".

תיקון נוסף מתייחס לסעיף 39 ב' לפסה"ד ממנו עולה כי ב"כ התובעים וויתר על קיומו של הליך הוכחות.

מבוקש למחוק מפסה"ד את האמירות הנ"ל.

2.ב"כ התובעים טוען כי לא וויתר על חקירתה של המצהירה מטעמה של הנתבעת ואף לא וויתר על קיומו של הליך הוכחות, ומפנה לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.10, במהלכה ניתנה החלטתי בה נאמר, בין היתר, "ב"כ המשיבים מבקש לחקור את המצהירים מטעם המבקשת ולא מצאתי לאפשר את חקירתם".

3.לא מצאתי צורך בתגובת המשיבה שכן דינה של הבקשה להדחות.

באמירות שתיקונן מבוקש רואה ב"כ התובעים משום פליטת קולמוס או הוספת דבר באקראי וכו' כמשמעותם בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), אשר ביהמ"ש רשאי לתקנם בהחלטה מנומקת.

4.הדיון ביום 2.2.10 היה בבקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן ורק לצורך מתן רשות להגן לא איפשרתי את חקירתה של המצהירה ונתתי רשות להגן עפ"י תקנה 205 (ג) לתקנות סדה"א.

בהחלטה קבעתי מפורשת שמכתבי הטענות עולה מחלוקת הן עובדתית והן חשבונאית שיש לברר במסגרת הליך של הוכחות.

מכאן עולה כי לא ביהמ"ש החליט שלא לקיים הליך של הוכחות.

5.בדיון קדם המשפט מיום 6.6.10, הבהיר ב"כ התובעים כי לא הסכים למינוי בורר כיוון שלטעמו המחלוקת היא עקרונית משפטית, ולא חשבונאית, מחלוקת לעניין ההגדרה בפוליסה.

נראה כי ב"כ התובעים סבר שמחלוקת פרשנית לגבי הפוליסה לא מצריכה שמיעת ראיות.

6.באותו דיון החלטתי, על בסיס הנטען, כי מאחר והמחלוקת משפטית בעיקרה יגישו הצדדים סיכומים בכתב.

מההוראה להגיש סיכומים הבינו הצדדים כי לא יתקיים הליך של הוכחות, ולא בקשו אחרת, ואף לא לחקור מי ממצהירי הנתבעת במסגרת ההליך העיקרי.

גם במסגרת הסיכומים שהגיש ב"כ התובעים, לא ביקש לקיים הליך הוכחות ו/או לחקור את המצהירה מטעם הנתבעת.

בסיכומיו ביקש ב"כ התובעת ליתן פסק דין בצירוף הוצאות, ומכאן ששב וויתר על חקירות ו/או הוכחות.

7.באשר לבקשת ב"כ התובעים להשלמת מסמכים, בדיון מיום 6.6.10, ניתנה החלטה בנדון ובסיכומים לא נטען כי לא הומצאו כל המסמכים המבוקשים.

לו היו חסרים לב"כ התובעים מסמכים לצורך תמיכה בתביעה חזקה עליו שהיה מבקש הארכת מועד להגשת סיכומים עד לאחר קבלת המסמכים.

8.באשר לסעיף 32 לפסק הדין, כל האמור לגבי הוויתור על חקירתה של המצהירה מתייחס להליך העיקרי ולא להליך הבר"ל והוויתור נלמד מההתנהלות כולה כפי שפרטתי לעיל.